לכמה מאמרים בחייכם נכנסתם בעקבות הכותרת, ויצאתם בעקבות המשפט הראשון?
נכון, הכותרת היא המשמעותית ביותר, כיוון שבלעדיה הקורא בכלל לא יכנס למאמר אותו אנחנו כותבים. אבל כאשר נכנס כבר הקורא למאמר, אנחנו רוצים למשוך אותו להמשיך ולקרוא. כתיבה שיווקית צריכה להיות מאופיינת בכך שכל משפט מושך את הקורא שלנו למשפט הבא. זו מן שרשרת כזו שבסופה אנחנו רוצים למשוך את הקורא שלנו לפעולה מסוימת – קניית מוצר, המשך למאמר הבא, הרשמה כמנוי, וכדומה.
לכן, אחרי שכבר כתבנו כותרת מפוצצת, והקורא נכנס למאמר, איך נשמור על הרמה ונתחיל את המאמר שלנו? באלו סוגי פתיחה כדאי לנו להשתמש?
הפתיחה המותחת
הפתיחה הזו יוצרת סקרנות מסוימת בקרב הקוראים שלנו – היא גורמת להם למתח ולציפיה לקראת העתיד לבוא. כאשר אנחנו פותחים מאמר, אנחנו רוצים לשמור את הקוראים שלנו איתנו, ואחת הדרכים לעשות זאת היא להכניס אותם למתח שיפתר רק בהמשך המאמר – הם חייבים להמשיך לקרוא.
עשו זאת לדוגמה באמצעות הצגת נתון סטטיסטי אשר מצביע על טעות מחשבתית המונית, או אולי באמצעות הצעה שנשמעת לא הגיונית “אתם חייבים להסיר את וילונות ביתכם”. ההצעה הזו לדוגמה יכולה להגיע בתחילת מאמר שמדבר על חרקים בוילונות וחומרי ניקוי שאתם מוכרים כפיתרון. הנתון הסטטיסטי יכול להראות כמה שאנשים טועים כשהם חושבים שאין פתרון לבעיה שאתם כבר פתרתם וכדומה.
הפתיחה המפתיעה
הפתיעו את הקוראים שלכם באיזו עובדה חדשה, מעניינת, ובלתי צפויה. לדוגמה, עד לפני כמה חודשים הפתעה מצוינת שכזו חיכתה לכולנו בכותרות העיתונים – דונלד טראמפ נבחר. הזדמנות שכזו לא חוזרת לעתים קרובות וגם לרוב אינה משמשת אותנו למטרתנו, כיוון שאיננו עוסקים בכתיבה עיתונאית, אבל היא אכן דוגמה מצוינת.
עובדה מפתיעה שכן תתאים לכם, ותגרום לקוראים להמשיך לקרוא כדי למצוא הסבר להפתעה, תהייה עובדה שקשורה למוצר שברשותכם, לשירות אותו אתם נותנים, או לנושא עליו מדבר האתר שלכם. לדוגמה – “לא רק הכותרת חשובה” זו עובדה שאנחנו, באתר שלנו, יכולים לתת והיא תהייה מפתיעה, כיוון שכבר כתבנו מאמרים רבים על חשיבותה, ואופן כתיבתה, של הכותרת.
הפתיחה התועלתית
צרו לקורא שלכם תועלת ובכך תמשכו אותו לחפש תועלות נוספות במאמר. לדוגמה – “ידעתם שאפשר לקנות קילו מלפפונים בחצי מהמחיר בסופר?”. אם אתם מקדמים את מהפכת השוק החקלאי שמתרחשת בימים אלו – איזו פתיחה יכולה להיות טובה יותר בשבילכם? נסו לחשוב, איזו תועלת יקבל הקורא שלכם מן המאמר?
אם הקורא יידע את התועלת שהוא עתיד לקבל, הוא ירצה להמשיך ולקרוא כדי לקבל אותה. רק שימו לב שהתועלת הזו באמת רלוונטית לסוג קהל היעד שאתם מכוונים אליו. אל תגידו “איך לעזור לקטן להפסיק לבכות מהר” בבלוגים שמדברים על ציוד למוסכים – נכון, יתכן שיש הורים בקהל היעד שלכם, ויתכן שכשאתם אומרים קטן אתם מתכוונים לאופנוע ולבכות זה לרעשים המוזרים שיוצאים לו מהמנוע, אבל זה לא המסר הנכון שהייתם רוצים שיעבור, נכון? הרי מהמשפט הנ”ל גם אתם, כמונו, חשבתם על תינוקות. לא כך?
הפתיחה הסיפורית
אם יש לכם את זה, נסו להתחיל את המאמר שלכם כסיפור. לא, לא כמו באגדות. אל תתחילו ב”היֹה היה פעם” כי אז שוב פיספנו את קהל היעד שלנו (אלא אם כן ילדים הוא אכן קהל היעד שלכם).
נסו לספר על דמות מסוימת, אדם מסוים שעשה משהו מעניין מספיק כדי שהקוראים ירצו להמשיך ולקרוא על מעלליו. זה לא צריך להיות סיפור בדיוני, אלא להפך – הקפידו שיהיה מדובר בסיפור אמיתי שאכן מוביל למטרתכם, אבל דרך סיפור מעניין ולא רק דרך הצגת מידע. אם התחלתם כסיפור, והמשכתם כסיפור, אולי תוכלו אפילו לגלות תחום חדש בכתיבה השיווקית – או לחילופין, לעבור למקצוע אחר בתחום הכתיבה.
דוגמה לסיפור שכזה יכולה להיות “דוד רצה להדליק את המזגן בביתו, אך את השלט התקשה למצוא”, אולי יש לכם מכשיר שמצמידים לשלטים כדי למצוא אותם בקלות?
הפתיחה השואלת
אם עד עכשיו התחלנו בעובדות, הפתעות ובמתח, עכשיו אנחנו משלבים את אלו לכדי שאלה. הציגו לקורא שלכם שאלה על עובדה מפתיעה שאולי לא הכיר. או אולי שאלה שתגרום לו להזדהות אתכם.
מה לא עושים? לא שואלים שאלות שהתשובה עליהן מידית וגורמת לקורא להרגיש שמיצה את המאמר. “חשבתם פעם לנסות לגדל תפוזים?” לא, להתראות. לחלופין – עובדה מפתיעה יכולה להיות “ידעתם שבכל תפוז בארץ יש בדיוק את אותו מספר הפלחים?”. כמובן, ששאלה זו תתאים לפתוח מאמר בנושא המתאים – אולי אתם חקלאים כותבים?
ואל תשכחו גם איך לסיים
בסוף, את המטרה למאמר שלנו נשיג באמת בסופו. אל תשכחו להשתמש בקריאה לפעולה ולהוביל את המאמר ממשפט הפתיחה, למקום אליו רציתם שיגיע.
כמו כן, זכרו להשתמש בכותרת שתביא את הקוראים שלכם למאמר. הדרך לכותרות שכאלו תוכלו למצוא ממש פה אצלנו באתר במאמרים: “תפריט עשיר: 10 מתכונים בטוחים לכותרות שיגרמו להמון אנשים לשתף את הפוסטים שלכם” או “שבעה חוקים כדי לדעת – איזו כותרת תביא יותר קוראים למאמרים שלכם?“.